<h1>סמ"ג לאוין סימן רכ"ז</h1>
<h2>דף נא:</h2>
צוה הקב"ה שלא ישובו ישראל למצרים שנאמר (דברים י"ז ט"ז) לא תוסיפו[ן] לשוב בדרך הזה עוד, וגרסינן בירושלמי (סנהדרין סוף פ"י) לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה ולפרגמטיא ולכ[י]בוש הארץ. ויש תימה על כמה קהילות השוכנים שם וגם רבינו משה בר' מיימון הלך לשם לגור, ושמא טעמו משום שעלה סנחריב ובילבל כל העולם כולו וגם מצרים נתבלבלו כדתניא בתוספתא דקידושין (פ"ה ה"ו) אמר לו רבי עקיבא למניימין גר המצרי טעית כבר עלה סנחריב וכו' אמנם מצינו רבי יהושע שנחלק עליו במסכת ידים בתוספתא (פ"ב ה"ח) ואומר שם למצרים נתן להם הכתוב קצבה שנאמר (יחזקאל כ"ט י"ג) מקץ ארבעים שנה אקבץ מצרים מן העמים אשר נפוצו שם וישובו על אדמתם, וגם בסוכה פרק החליל אומר ואלכסנדריא מאי טעמא דאיענוש משום דעברו אהאי קרא דלא תוסיפו[ן] לשוב וגו' ואותו מעשה היה אחר בלבול של סנחריב (ע"פ יראים סי' ש"ט ע"ש), ואין לנו טעם להתיר אם לא נפרש כפירוש הרב רבי אליעזר ממיץ (שם) לא תוסיפו[ן] וגומר לא אסרה תורה אלא בדרך הזה כלומר מארץ ישראל למצרים אבל משאר ארצות מותר.
